<h1>תוספות ר"ש ב"ר אברהם משאנץ — פסחים</h1>
<h2>דף פב מה</h2>
[פסחים נ"ט ע"א] זה בנה אב לכל החטאות כו'. ואפי' לעכב קאמר דאי למצוה אכתי לימא כשקרבה. שאני עולת מצורע דרחמנא אמר והעלה כו'. אין לפרש (כאן) [כמו] שאומר ה"ר יוסף שכך מצוותו דבהדיא קתני בת"כ והעלה שהעלה כבר אע"פ שקדמה החטאת משמע דבדיעבד קאמר ועוד כתב בהדיא גבי מצורע ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטומאתו ואחר ישחט את העולה משמע דחטאת קודמת. הקשה ריב"א היכי קאמר שאני עולת מצורע דמשמע משאר מחוסרי כפרה דאתרבו לעיכובא מהאי קרא ומשמע דוקא במצורע אמרי' הכי והא בהדיא משמע [בת"כ] דליכא [עיכובא דקתני התם גבי יולדת שאם הביאה עולתה תביא חטאתה ממין עולתה] ובהדיא אמרי' בזבחים פרק כל התדיר דלא אצטריך האי זה בנה אב אלא לחטאת העוף הבאה עם עולת בהמה וליכא [אלא] אם יש יולדת עשירה ואין לומר דהא דמשמע בת"כ דעולה קודם לחטאת לא מעכב ביולדת מיירי בעני' שקרבנה עופות אבל עשירה דמייתי חטאת העוף ועולת בהמה איכא למימר דמעכבא (והאי) [דהא] ליתא דהא האי קרא דיליף מיני' האי בנין אב גבי חטאת העוף ועולת העוף כתיב ובפ"ק דזבחים [דף ד' ע"א] נמי אמרי' האשה שהביאה חטאתה ומתה [יביאו יורשין עולתה, עולתה ומתה] לא יביאו יורשין חטאתה משמע הא אם היתה קיימת [לא היתה] צריכה לחזור להביא [אלא] חטאתה (ועולתה), וה"ר חיים תירץ דהכא הוה פריך דאפילו עיכובא יהא במצורע טפי מבעלמא דכתב בי' תהי' דמשמע עיכובא כדאמר בריש הקומץ רבה [דף י"ט ע"א] ובפ"ק דמנחות [דף ד' ע"א] ו[א]ע"פ שאין כתב באותה פרשה של מצורע ומשני דכתיב (בעולה) [והעלה] למעוטי מעיכובא.
